tag:blogger.com,1999:blog-73951792098400074642012-02-27T20:24:37.798-08:00קורות חיים של סבותי, משפחות פינקל, גלמן, לוין, וכן הלאה.יוסף מאיר פינקלhttp://www.blogger.com/profile/15624381921254500075noreply@blogger.comBlogger111100tag:blogger.com,1999:blog-7395179209840007464.post-44562759488465624592011-06-08T20:35:00.000-07:002011-06-08T20:35:59.123-07:00<div style="TEXT-ALIGN: center; MARGIN: 0px auto 10px" dir="rtl" align="right"><a href="http://4.bp.blogspot.com/-yzSrQikKTH8/TfA_nbdMVxI/AAAAAAAAAK0/UOJtDToNcv4/s1600/%25D7%2594%25D7%25A1%25D7%2591%25D7%2590%2B%25D7%25A8%25D7%2591%25D7%2599%2B%25D7%2590%25D7%2591%25D7%25A8%25D7%2594%25D7%259D%2B%25D7%25A6%25D7%2591%25D7%2599%2B%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%25A9%25D7%2592%25D7%2595%25D7%259C%25D7%25A1%25D7%25A7%25D7%2599%2B%25D7%2594%25D7%2590%25D7%2591%25D7%2590%2B%25D7%25A9%25D7%259C%2B%25D7%25A1%25D7%2591%25D7%25AA%25D7%2590%2B%25D7%25A8%25D7%25A9%25D7%2590%252C%2B%25D7%2595%25D7%2591%25D7%25AA%25D7%2595%2B%25D7%2597%25D7%25A0%25D7%2594%2B%25D7%2595%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2593%25D7%2599%2527%2B%25D7%2596%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%2593%25D7%259C%2B%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%2599%25D7%25AA%25D7%2595%2B%25D7%2591%25D7%259F%2B%25D7%25A6%25D7%2599%25D7%2595%25D7%259F%2B%25D7%2595%25D7%25A9%25D7%259E%25D7%2595%25D7%2590%25D7%259C%2B%25D7%2590%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259F.jpg"><img border="0" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/-yzSrQikKTH8/TfA_nbdMVxI/AAAAAAAAAK0/UOJtDToNcv4/s400/%25D7%2594%25D7%25A1%25D7%2591%25D7%2590%2B%25D7%25A8%25D7%2591%25D7%2599%2B%25D7%2590%25D7%2591%25D7%25A8%25D7%2594%25D7%259D%2B%25D7%25A6%25D7%2591%25D7%2599%2B%25D7%25A8%25D7%2590%25D7%25A9%25D7%2592%25D7%2595%25D7%259C%25D7%25A1%25D7%25A7%25D7%2599%2B%25D7%2594%25D7%2590%25D7%2591%25D7%2590%2B%25D7%25A9%25D7%259C%2B%25D7%25A1%25D7%2591%25D7%25AA%25D7%2590%2B%25D7%25A8%25D7%25A9%25D7%2590%252C%2B%25D7%2595%25D7%2591%25D7%25AA%25D7%2595%2B%25D7%2597%25D7%25A0%25D7%2594%2B%25D7%2595%25D7%2599%25D7%259C%25D7%2593%25D7%2599%2527%2B%25D7%2596%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%2593%25D7%259C%2B%25D7%2595%25D7%25A8%25D7%25A2%25D7%2599%25D7%2599%25D7%25AA%25D7%2595%2B%25D7%2591%25D7%259F%2B%25D7%25A6%25D7%2599%25D7%2595%25D7%259F%2B%25D7%2595%25D7%25A9%25D7%259E%25D7%2595%25D7%2590%25D7%259C%2B%25D7%2590%25D7%2594%25D7%25A8%25D7%2595%25D7%259F.jpg" /></a> </div>משפחת רשגולסקי (ראשגולין)<br />יושבים: הסבא אברהם צבי ולידו בתו חנה רייזל.<br />עומדים (י-ש): ילדיה - שמואל אהרון, בן ציון, מנחם זונדל ורעיתו חיה.<div style='clear:both; text-align:CENTER'><a href='http://picasa.google.com/blogger/' target='ext'><img src='http://photos1.blogger.com/pbp.gif' alt='Posted by Picasa' style='border: 0px none ; padding: 0px; background: transparent none repeat scroll 0% 50%; -moz-background-clip: initial; -moz-background-origin: initial; -moz-background-inline-policy: initial;' align='middle' border='0' /></a></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7395179209840007464-4456275948846562459?l=yossifinkel.blogspot.com' alt='' /></div>יוסף מאיר פינקלhttp://www.blogger.com/profile/15624381921254500075noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7395179209840007464.post-16496552279873361002011-02-13T10:00:00.000-08:002011-02-13T10:03:59.679-08:00<a href="http://3.bp.blogspot.com/-5W44zy_8z0A/TVgdBUdvV2I/AAAAAAAAAKE/bcMrWdesQXo/s1600/Chaim%2BZev%2BFinkel.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5573236447381509986" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 288px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/-5W44zy_8z0A/TVgdBUdvV2I/AAAAAAAAAKE/bcMrWdesQXo/s400/Chaim%2BZev%2BFinkel.jpg" border="0" /></a> <span style="font-family:arial;"><span style="font-size:180%;"><strong>חיים זאב פינקל<br /></strong></span><br />הרב חיים זאב פינקל (כונה: חָזָ"פּ, ראשי התיבות של שמו; כ"ד באדר ה'תרס"ד, 1904 - י"ח באלול ה'תשכ"ה, 1965) היה תלמיד חכם ליטאי, ראש ישיבת היכל התלמוד ומנהל רוחני בישיבת מיר בירושלים.<br /><br /><strong><span style="font-size:130%;color:#666666;">ביוגרפיה<br /></span></strong>חיים זאב פינקל נולד במיר שבבלרוס, בן בכור למלכה ולרב אליעזר יהודה פינקל. אביו היה ראש ישיבת מיר, בנו של הרב נתן צבי פינקל - "הסבא מסלבודקה". אמו הייתה בתו של רבי אליהו ברוך קמאי, שכיהן אף הוא כראש ישיבת מיר. נקרא על שם סבו הרב חיים זאב יפה, רבה של שקוד (אביו החורג ולימים גם חותנו של הרב אליהו ברוך קמאי).<br /><br />בהיותו בן 9 חלה בשיתוק ילדים. הרופאים נואשו מלרפאותו ואף דודו הרב אברהם צבי קמאי שהיה רוקח ניסה לרפאותו אך ללא הועיל. אביו הוציא את חסכונותיו והדפיס מהדורה מיוחדת של הספר "קצות החושן" כסגולה לרפואתו‏[1]. באורח פלא הוא נרפא מן השיתוק וחזר ללימודיו בתלמוד תורה.<br /><br />כנער נחשב לעילוי, ובגיל צעיר נשלח ללמוד בישיבה הקטנה של הרב יעקב שלמה הורביץ. כשסיים את לימודיו בישיבה שב למיר, הפעם כדי ללמוד בישיבת מיר אצל אביו וסבו. הוא למד בישיבת מיר עד לשנת תרפ"ב (1922), ולאחר מכן נסע לבריסק כדי לקבל את דרך הלימוד הבריסקאית מהרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק. כשנוכח לראות את חשיבות הישיבה וראשה, כתב לאביו כי זה ביזיון שישיבה כזו מועטה בתלמידים, ובעקבות מכתבו שלח אביו לבריסק קבוצה מובחרת מתלמידי ישיבת מיר.<br /><br />בג' באב תרפ"ו (1926) הוא עלה לישראל, כדי לשהות לצד סבו, "הסבא מסלבודקה", בחברון. הוא שימש את סבו וסבתו, וזכה לאמונו ולחיבתו של סבו, שאף סמך עליו בניהול הישיבה בחברון.<br /><br />בי"ט באדר ב' תרפ"ט (1929) הוא נישא ללאה אייבשיץ, בתו החורגת של הרב יוסף חיים זוננפלד.<br /><br />כאשר החלו פרעות תרפ"ט יצא יחד עם שני אישים מנכבדי העיר חברון אל המושל האנגלי במטרה להתריע על המצב בעיר. הוא ניצל מהפרעות בנס כששהה בבית ראש הישיבה הרב משה מרדכי אפשטיין. לאחר הפרעות הוא עזב את חברון ועבר לירושלים.<br /><br />בשנת תר"צ הוא עבר להתגורר בצפת, שם פתח ישיבה קטנה בעידודו של אביו, אך שהה שם זמן קצר ושב לירושלים.<br /><br />בחשוון תרצ"א הוקם ביוזמת הסבא מסלבודקה "בית מדרש גבוה לתורה היכל התלמוד" בתל אביב. לניהול הישיבה מונו ארבעה רבנים, בהם הרב חיים זאב פינקל. תחילה הוא מונה כר"מ ועם השנים גברה השפעתו והוא נעשה לראש הישיבה ומנהלה. במקביל כיהן כראש ישיבת "פליטת סופרים" לצעירים שעלו מאירופה בתקופת מלחמת העולם השנייה. לימים כשעלה אביו הרב אליעזר יהודה פינקל לארץ ישראל הוא התמנה לנשיא כבוד של הישיבה ואף היה מוסר בה שיעורים. בתקופת מגוריו בתל אביב היה בקשר עם האדמו"ר שמואל אליהו טאוב ממודז'יץ והאדמו"ר אף היה מתגורר בביתו.<br /><br />בשנת תשי"ד, לאחר שהרב יחזקאל לוינשטיין עזב את ישיבת מיר כדי לכהן כמשגיח בישיבת פוניבז', נתבקש הרב חיים זאב פינקל על ידי אביו למלא את מקומו. הרב פינקל כיהן כמשגיח ומנהל רוחני בישיבת מיר עד לפטירתו. במשך שנים הוא השמיע שיחות מוסר וכן שימש יועץ ומורה דרך לתלמידי הישיבה.<br /><br />אשתו לאה נפטרה בצעירותה, בשנת תש"ו. כעבור זמן נישא בשנית לגיטל שמואלביץ, אחות גיסו הרב חיים שמואלביץ.<br /><br />בי"ח באלול תשכ"ה, חודשיים לאחר פטירת אביו, נפטר הרב חיים זאב פינקל, בהיותו בן 61. נקבר בהר המנוחות בירושלים, בחלקת רבני ישיבת מיר. לאחר פטירתו יצא קונטרס "חסד חיים", המכיל שיחות מוסר שנאמרו על ידו בישיבת מיר.<br /><br /><span style="font-size:130%;color:#666666;"><strong>צאצאיו<br /></strong></span>הרב אריה לייב פינקל - ראש ישיבת מיר ברכפלד<br />הרב משה פינקל - היה ר"מ בישיבת מיר עד לפטירתו, בתשס"א. חיבר את ספרי "בני חיל" על מסכת נדרים ומסכת סוכה. אשתו, הסופרת רמה פינקל, היא נכדתו של הרב משה מרדכי אפשטיין. היא חיברה את הביוגרפיה על הרב חיים זאב פינקל - "האבא מסלבודקה", שיצא לאור ב-2011.<br />בתו חסידה, נישאה לרב אהרון דוד חדש - משגיח ישיבת מיר<br />בתו שפרה, נישאה לרב אביגדור הלוי נבנצל - רבו של הרובע היהודי<br /><br /><span style="font-size:130%;color:#666666;"><strong>הערות שוליים<br /></strong></span>^ בשער הספר מתנוסס שמו של המו"ל 'ח.ז.פ. מעיר מיר'. </span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7395179209840007464-1649655227987336100?l=yossifinkel.blogspot.com' alt='' /></div>יוסף מאיר פינקלhttp://www.blogger.com/profile/15624381921254500075noreply@blogger.com1tag:blogger.com,1999:blog-7395179209840007464.post-26110589138404007132011-02-13T09:48:00.000-08:002011-02-13T09:59:21.734-08:00<a href="http://4.bp.blogspot.com/-ul01Yozviws/TVgbqN85ODI/AAAAAAAAAJ8/WeXUNbf-lO0/s1600/Abraham%2BZvi%2BKamay.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5573234950984513586" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 255px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/-ul01Yozviws/TVgbqN85ODI/AAAAAAAAAJ8/WeXUNbf-lO0/s400/Abraham%2BZvi%2BKamay.jpg" border="0" /></a> <span style="font-family:arial;"><strong><span style="font-size:180%;">אברהם צבי קמאי<br /></span></strong><br />הרב אברהם צבי (הירש) קמאי (בכתיב יידיש: קאֹמאי; תר"כ, 1860 - י"ט בחשון תש"ב, 1942) היה רב העיירה מיר וראש ישיבת מיר. נספה בשואה יחד עם בני קהילתו.<br /><br /><span style="font-size:130%;color:#666666;"><strong>ביוגרפיה<br /></strong></span>אברהם צבי קמאי נולד בה'תר"כ (1860) בעיר שקוד שבליטא, לאביו הרב אליהו ברוך קמאי לימים ראש ישיבת מיר ורבה של מיר. ולרבקה יענטא בתו של הרב חיים זאב יפה רבה של שקוד.<br /><br />בהיותו מטבעו חלש מבחינה גופנית הוא לא גלה למקום תורה, ואת שנות נעוריו עשה במחיצת אביו הגדול, וממנו למד את תורתו ודרכו בעבודת הבורא. מסופר עליו כי בתקופה זו בבית אביו היה שוקד על לימודו ימים כלילות עד שכבר בגילו הכירו בו רבים כי עדיו לגדולות.<br /><br />הוא נישא לשרה ביילא בתו של הרב מינץ מהעיר קיידאן ושם סמוך על שולחן חמיו הוא ישב ולמד כשהוא מכונס בד' אמותיו ולא אבה לשמוע על משרה רבנית כלשהי, כשנפטר חותנו והיה עליו לפרנס את ביתו, הוא פתח בית מרקחת אשר אותו ניהלה זוגתו והוא היה מגיע לפעמים כדי להכין תרופות, שכן היה רוקח ומבין גדול בתחום.<br /><br />בשנת תרע"א (1911) כשנפטר רבה של קיידאן, מיד פנו אליו ראשי העדה בבקשה שימלא את מקום רבם. אך הוא עמד בסירובו לכהן במשרה רבנית אלא אם כן יובטח לו כי משכורתו תהיה גם להבא מעסקו. רק ארבע שנים ישב הרב קמאי בנחת עד שבשנת תרע"ה (1915) גורשו כל יהודי קיידאן בעקבות עלילה של השלטון הרוסי, וכך נדד גם הרב קמאי לאוקראינה, שם ישב עם משפחתו כשלש שנים, עד שהסתיימה מלחמת העולם הראשונה. ובסיום המלחמה עזב לפתע את אוקראינה לכיוון מערבה לעיר מינסק, ושם במקרה הוא מצא את אביו שרוע על מיטת חוליו אשר ממנה לא קם וכך עלה בידו להשתתף בהלויית אביו. מסופר על מפגש זה כי אביו נהג ללמוד מידי יום פרק אחד בפרשת השבוע, אך משום החל קורא אביו את פרשת אחרי מות, וכשהעיר הבן לאביו ענה אביו כי הוא מודע לכך והמשיך לקרוא.<br /><br />ומיד לאחר פטירת אביו הוא חזר לעיר מיר, כשהוא אוחז ברבנות העיר כבקשת פרנסי העיר. בתקופה זו הוא היה מחזק ומסייע לבני העיר ומנחמם מתלאות המלחמה. ובשנת תרפ"א (1921) חזרה ישיבת מיר לעיר והוא ללא שהות החל שוב להפריחה מחדש עד שחזרה להיות הישיבה המובילה בפולין.<br /><br /><span style="font-size:130%;color:#666666;"><strong>דרך לימודו<br /></strong></span>לשיעוריו המיוחדים נהרו מאות מטובי הבחורים, מוחו העילוי היה הוגה שיעורים ומהלכים בהיקף נרחב ועמוק עד שלעתים היו תלמידיו מתקשים לעקוב אחר סדר הדברים, וחידושיו היו לשם דבר כמלאכת מחשבת וכך כבש את לבות השומעים, וכך זכה להעמיד מאות רבות של תלמידים שבנו את עתידם התורני במחיצתו.<br /><br />הוא היה גם פוסק גדול, ופסקיו היו נר לרגליהם הן של בני העיר והן של בני דורו, את מעלת פסיקותיו ורעיונותיו ניתן ללמוד מכך שכשנפטר החפץ חיים היה הרב חיים עוזר גרודזנסקי מתייעץ עמו בענייני הזמן, ואף מקבל את פסיקותיו.<br /><br /><strong><span style="font-size:130%;color:#666666;">פטירתו<br /></span></strong>במלחמת העולם השניה לאחר שפלשו הנאצים לעיר מיר, ומיד החלו ב"טיהורים" המוניים וטבחו בכל בני העיר, וכך היה גם עם רבה של העיר שהובל ב-י"ט בחשון תש"ב יחד עם עוד 1200 מאנשי העיר ומשפחתו ליער השוכן מחוץ לעיירה ובו ירו הנאצים למוות בכל התושבים כשרב העיר מחזק ומעודד את כולם בשעתם האחרונה והוא קורא עמהם את "שמע ישראל" ומבהיר להם את שאמרו חז"ל "אפילו חרב חדה מונחת על צווארו של אדם אל יתייאש מן הרחמים" ומיד החלו הנאצים בטבח שלא השאיר אחד לפליטה, והם טמונים כולם יחד בקבר אחים גדול בתוככי היער.<br /><br /><strong><span style="font-size:130%;color:#666666;">בנותיו<br /></span></strong>טויבא אשת הרב שמעון לוין<br />מרים אשת הרב חיים יצחק יהודה קפלן<br />חנה דינה אשת הרב דב בער סוקולובסקי<br /><br /><strong><span style="font-size:130%;color:#666666;">ספריו<br /></span></strong>רוב תורתו נשרפה על ידי הנאצים בפלישה אל העיר, ורק מעט מזעיר מחידושיו נדפס בסוף ספר "דברי אליעזר" של גיסו הרב אליעזר יהודה פינקל.<br /></span><br /><span style="font-family:arial;">זו היא גרסה ממה שכתבתי עליו בויקיפדיה<br /></span><span style="font-family:arial;"></span><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7395179209840007464-2611058913840400713?l=yossifinkel.blogspot.com' alt='' /></div>יוסף מאיר פינקלhttp://www.blogger.com/profile/15624381921254500075noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7395179209840007464.post-43067556248567084642009-12-11T05:54:00.000-08:002009-12-12T11:47:01.605-08:00<div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;"><strong><span style="font-size:180%;"><span style="color:#666666;">הרב אברהם צבי (הירש) קמאי – פולין</span> <a href="http://2.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/SyJTM1C2JrI/AAAAAAAAAHE/Ve3lF6wH6qo/s1600-h/%D7%9E%D7%99%D7%A8+-+%D7%A7%D7%9E%D7%90%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%A6%D7%91%D7%99.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5413981181915309746" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 255px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/SyJTM1C2JrI/AAAAAAAAAHE/Ve3lF6wH6qo/s400/%D7%9E%D7%99%D7%A8+-+%D7%A7%D7%9E%D7%90%D7%99+%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D+%D7%A6%D7%91%D7%99.jpg" border="0" /></a><br /></span></strong>ראש ישיבת מיר ורבה האחרון של מיר (Mir)</span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;">נולד: בשנת תר"ך (1860), בשקוד (Skuodas), ליטא.<br />נספה: בי"ט חשוון תש"ב (1941), ליד מיר.</span></div><br /><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;"><br /><span style="font-size:180%;color:#666666;"><strong>תולדותיו</strong></span><br />הרב אברהם צבי נולד לאביו הרב אליהו ברוך קמאי, ראש ישיבת מיר ורבה של העיר, ואשר נחשב לאחד מגדולי הרבנים בדורו. בני משפחת קמאי מתייחסים למשפחת הגר"א מווילנה, והם צאצאים של אחיו ר' אברהם בעל "מעלות התורה".<br />בגלל חולשתו הגופנית העדיף אביו של הרב אברהם צבי ללמדו בביתו בשקוד, ואחר כך בקרליץ (Korelicze), מקום רבנותו השנייה של הרב אליהו ברוך, האב. הרב התפרסם כעילוי עצום וזכה להערכה רבה, עד כדי כך שבהיותו כבן 27 נתבקש לערוך את ספרו של ר' שלמה זלמן אבל: "בית שלמה". (הרב אבל היה מראשי ישיבת טלז, ונפטר בגיל צעיר.) הערותיו על הספר העידו על גאונותו, וחלקן הודפסו בסוף הספר שנדפס בשנת תרנ"ג. הרב אברהם צבי התחתן עם בתו של משה גורודזנסקי. הוא סירב לקבל על עצמו משרת רבנות, והעדיף להתפרנס מבית מרקחת שפתח בעיר קיידאן (Kedainiai), ונוהל בעיקר בידי הרבנית. אפילו הגויים, וכמובן היהודים, העדיפו לקנות אצל הרב-הרוקח, ואף כינו אותו בשם "ר' אברהם הירש ד"ר אפטייקער". לאחר פטירת רבה של קיידאן, הרב שמחה זלמן טרויב, קבל על עצמו הרב אברהם צבי את עול הרבנות, בתנאי שלא יתפרנס מהרבנות אלא מבית המרקחת.<br />בתחילת מלחמת העולם הראשונה גורשו היהודים בידי הרוסים, וכך הגיע הרב עם משפחתו כפליט לעיר ברדיאנסק באוקראינה. לאחר תקופה קצרה נפטר אביו, רבה של מיר, והוא נקרא למלא את מקומו.<br />מיד בבואו נודע בהכנסת האורחים שלו. הוא פתח את ביתו לפליטים וקיבל את כולם בסבר פנים יפות. הרב טיפל במסירות בהחזקת התלמוד-תורה והישיבה הקטנה, ודאג שמנהיגי הקהילה יהיו יהודים יראי שמים. בשנת תרפ"א, כשחזרה הישיבה הגדולה מגלותה ברוסיה, הועמד הרב בראשות הישיבה, ושיעוריו היו מלאכת מחשבת של חריפות ובקיאות עצומה. הוא התנהג בענווה עם הבריות, כולל תלמידיו, ומעולם לא ניסה לסתור או להפריך את חידושיהם ואת דברי התורה שלהם באמרו: איך אפשר לסתור מה שאדם בנה בעמל וביגיעה. הרב היה קשור בקשר אישי הדוק עם תלמידיו, והתייחס אליהם כחבר. היה דואג לשכן בביתו מי שאין לו מקום לישון.<br />אחרי פטירת ה"חפץ-חיים" היה ר' חיים עוזר גרודז'ינסקי מתייעץ אתו בכל העניינים החשובים שנגעו ליהדות החרדית. על מעורבותו בענייני הציבור אנו למדים בין השאר ממסמך שקורא להחרים קהילה שבבית הכנסת שלה אין עזרת הנשים מובדלת במחיצה ראויה. הרב אברהם צבי היה בין החותמים על המסמך יחד עם הרבנים הגאונים "החפץ חיים", ר"ח עוזר, הרב קוק, הרב מאיר שפירא ועוד.</span></div><br /><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;"><br /><span style="font-size:180%;color:#666666;"><strong>בתקופת השואה</strong></span><br />בקיץ תרצ"ט נפלה העיר לידי הסובייטים, הישיבה עברה לווילנה אבל הוא סירב לעזוב את קהילתו. בקיץ תש"א נכבשה מיר בידי הנאצים, והמצב החמיר מיום ליום. הרב דאג להפקיד בידי גוי את חידושי התורה שלו יחד עם ספר תורה, וסיכם עם אותו גוי שלאחר המלחמה יבואו קרוביו לקחת את הפיקדון. אולם לאחר המלחמה, כשהמשפחה ביקשה לגאול את ה"אוצר", נאמר לה שהכול נשרף.<br />בי"ט בחשוון אספו הנאצים 2,300 מיהודי העיר לשוק, ובראשם את הרב אברהם צבי. לפי עדותו של ר' זלמן מירנקר עמד הרב וקרא אל אחיו: קבלו את כל זה באהבה כמו התנא ר' עקיבא שקיים בשעה האחרונה את "בכל נפשך", אפילו נוטל את נפשך!מהשוק נלקחו הרב ובני קהילתו לבורות מחוץ לעיר, ושם הוצאו להורג. יחד עם הרב נהרגו גם חתניו ובתו, ובר"ח אלול נהרגו אשתו הרבנית ובתם מרים.<br />כאמור, כתביו נשרפו. עם זאת, שרדו חידושים מעטים שנשלחו אל חתנו בירושלים בשנים הסמוכות לשואה. אלה נדפסו במסגרת הקונטרס "זכור לאברהם", שנלווה לספרו של ראש ישיבת מיר, הרב אליעזר יהודה פינקל (גיסו), "דברי אליעזר" (חלק שני). לקונטרס מצורפת הקדמה של החתן, הרב דב סוקולובסקי.</span></div><br /><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;"><br /><strong><span style="font-size:180%;"><span style="color:#999999;">מקורות:</span><br /></span></strong>* אלה אזכרה, חלק שלישי.<br />* הרב פינקל אליעזר יהודה, "דברי אליעזר" חלק שני, הקדמה לקונטרס "זכור לאברהם" (תחת הכותרת: "דברים אחדים").<br />* פרבשטיין אסתר, בסתר רעם, ירושלים תשס"ב.<br />* הרב צינוביץ משה, "מיר" – תולדות ישיבת מיר (חלק ראשון), ת"א תשמ"א.</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7395179209840007464-4306755624856708464?l=yossifinkel.blogspot.com' alt='' /></div>יוסף מאיר פינקלhttp://www.blogger.com/profile/15624381921254500075noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7395179209840007464.post-7601729144705111762009-12-11T05:53:00.000-08:002010-07-08T00:47:34.160-07:00<div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:180%;"><strong>הרב אליהו ברוך קמאי</strong></span> (ה'ת"ר—ה'תרע"ז 1840-1917) היה רב העיר מיר וראש ישיבת מיר.<br /><br /><span style="font-size:180%;color:#666666;"><strong>תולדותיו<br /></strong></span>נולד בי"ט אלול ת"ר, בטלז לרב אברהם, מנכדי רבי אברהם אחי הגר"א, ולחנה, בתו של הרב ברוך מניישטאדט בנו של הרב (הגביר) בנימין בייניש מניישטאדט. בהיותו בן שנתיים נתייתם מאביו, ואמו נישאה בזווג שני לרב חיים זאב יפה רבה של שקוד, בליטא. כשהגיע לפרקו (בן 15) נישא לאחותו החורגת רבקה יענטא, ובמות אביו החורג-חמיו בכ"א באייר ה'תרכ"ח מילא את מקומו כאב"ד שקוד. בה'תרל"ח עבר לכהן ברבנות קרליץ, בה'תרמ"ה לוועקשנא, בה'תרמ"ח לצ'כנוביץ, ובתרנ"ט במות הרב חיים לייב טיקטינסקי הר"מ של ישיבת מיר, נתמנה הרב קמאי במקומו. ובה'תרס"א כשעלה הרב אליהו דוד רבינוביץ-תאומים - האדר"ת לירושלים, נתמנה הרב קמאי במקביל גם כרבה של מיר. בשנת 1915, במהלך מלחמת העולם הראשונה כבשו הגרמנים את פוניבז', שרפו את הרובע היהודי כולו, והפכו את כל תלמידי פוניבז' לפליטים. כאשר עמדו הגרמנים להגיע למיר, עברו תלמידי הישיבה לפולין, אך אליהו ברוך קמאי החליט להישאר בעיר משום שכיהן גם כרבה של מיר. הישיבה עברה בראשותו של חתנו הרב אליעזר יהודה פינקל, ואילו הוא (ובנו) נשאר במיר. בשנת 1917 חלה והוכרח לגלות ממיר למינסק לצורכי רפואה, אך שם הורע מצבו והוא נפטר בי"ב תמוז תרע"ז, ושם נקבר.<br /><br /><span style="font-size:180%;color:#666666;"><strong>דרכו בלימוד<br /></strong></span>דרכו הייתה בחריפות גדולה ופלפול עצום. כמה מטובי הבחורים באותה תקופה באו לשמוע את שיעוריו המבריקים, ביניהם רבי ראובן גרוזובסקי, ורבי משה פינקל.<br />כאשר הפך לראש ישיבת מיר, הנהיג שם מלגות מיוחדות לתלמידים מבריקים אך מעוטי יכולות שלא יכלו לממן את לימודיהם. מנהג זה הפך את ישיבת מיר למפורסמת ולנחשקת בזכות הרמה הגבוהה של תלמידיה.<br />הרמה המודגשת של בן הישיבה מלאה אותו רגש הכרת עצמו וחשיבותו לגבי הסביבה של "בעלי הבתים". תקנתו של ר' אלי' ברוך שלא לתלות את תקציב תמיכתו של התלמיד בהכנסת עיר מוצאו אלא בחשיבות עצמו, שימשה שוב גורם ברגש אי-התלות של התלמיד והתפתחותו. כך נעשה ר' אלי' ברוך, למרות שמשו גם כאב"ד של העיר, למתקן רדיקלי בתכונת הישיבה ביחס להתבדלותה מן הסביבה.<br />הוא התנגד לתנועת המוסר, ושגור היה על לשונו: "דף גמרא עם תוספות הוא שיעור המוסר הכי טוב", אולם מאידך גיסא פעל פעולה כבירה לליכודה של הישיבה ולריכוזה בתוך עצמה בעולם החי בזכות עצמו וברוח עצמו, על ידי רוח החיים האדיר שהכניס אל הלימוד. אבל בשנות התר"ע כשהגיעה הישיבה למשבר, ביקש חתנו רבי אליעזר יהודה פינקל מאביו רבי נתן צבי פינקל לשלוח קבוצת בחורים מסלבודקה לחזק את הישיבה ולהנהיג בה סדרי מוסר. כמשגיח בישיבה מונה אז רבי ירוחם ליבוביץ, בהמשך הוא עזב את מיר, וחזר אליה רק כעבור כמה שנים עד פטירתו בתרצ"ו.<br /><br /><span style="font-size:180%;"><strong><span style="color:#666666;">משפחתו </span></strong></span></span><span style="font-family:arial;"><span style="font-size:180%;"><br /></span></span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;">• בנו רבי אברהם צבי קמאי שנתמנה אחריו כרבה של מיר, וכן כר"מ בישיבה. נספה בשואה עם משפחתו וכל בני העיירה<br />• בתו מלכה, נישאה לרבי אליעזר יהודה פינקל, שנתמנה בחיי חותנו לר"מ בישיבה, ואחר כך כראש הישיבה וכמנהלה העיקרי</span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;">• בנו יעקב, עלה לארץ ישראל</span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;">• בנו זלמן, היגר לדטרויט</span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;">• בנו יוסף, היגר לקנדה</span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;">• בנו רבי שלום טוביה<br />• בתו פערל, נישאה לרבי אברהם חיים קצנלנבויגן<br />• בתו לאה, נישאה לדב זילברטל<br /></span><span style="font-family:arial;"><br /><strong><span style="color:#666666;"><span style="font-size:180%;">חידושיו</span> </span></strong><br />כל כתביו אבדו בשואה, ורק מעט מזעיר הדפיס חתנו בסוף ספרו דברי אליעזר חלק א', ירושלים, תשכ"ד</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7395179209840007464-760172914470511176?l=yossifinkel.blogspot.com' alt='' /></div>יוסף מאיר פינקלhttp://www.blogger.com/profile/15624381921254500075noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7395179209840007464.post-30132319663386826432009-12-05T13:32:00.000-08:002010-07-07T22:43:33.112-07:00<div align="justify"><a href="http://2.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/SxrSJVoQxwI/AAAAAAAAABo/XElrQH7Wl2s/s1600-h/%25D7%2590%25D7%2595%25D7%2594%25D7%259C_%25D7%25A1%25D7%2598%25D7%25A8%25D7%2598%25D7%2599%25D7%259F.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411868960105744130" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 222px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/SxrSJVoQxwI/AAAAAAAAABo/XElrQH7Wl2s/s320/%25D7%2590%25D7%2595%25D7%2594%25D7%259C_%25D7%25A1%25D7%2598%25D7%25A8%25D7%2598%25D7%2599%25D7%259F.jpg" border="0" /></a> </div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;"><strong><span style="font-size:180%;">חסידות סטרטין<br /></span></strong><br />חסידות סטרטין היא החצר החסידית מהגדולות בעולם טרם מלחמת העולם הראשונה, שמקורה בעיר סטרעטין שבגליציה. מייסד החסידות היה רבי יהודה צבי ברנדויין, ולאחר מלחמת העולם הראשונה בשנת ה'תר"פ היא עברה לניו יורק שבארה"ב, עם בן נינו של המייסד רבי יצחק אייזיק לנגנר.<br /><br /></span><span style="font-family:arial;"><strong><span style="font-size:180%;">תולדות החסידות<br /></span></strong>שורשי החסידות ברבי יהודה צבי ברנדויין, אשר התגורר בעיירה סטרטין שבגליציה, הוא היה תלמידו של ("השרף") רבי אורי מסטרליק, אשר זה האחרון הסמיך אותו כממלא מקומו, בה'תקפ"ו, ומאז החלו לנהור אליו המוני חסידים, לקבל ממנו עצה וברכה. בחסידות זו היה מסופר שהאדמו"ר הראשון רבי יהודה צבי היה בן אחר בן 16 דורות של בעלי רוח הקודש,<br />מהמייסד התפצלו החסידים לשלושת בניו, רבי אליעזר מאוזופולי, רבי שמואל זאנוויל, ובראשם רבי אברהם מסטרטין, ובהמשך ברבות הימים ההתפצלות התמסדה והפכה לחסידויות רבות כגון- סטרטין, טורקא-סטרטין, בורשטיין, מאליק, טולנא, סטאניסלב, קוסובה, לבוב ועוד. יצויין שלאחר פטירתו של כל אדמו"ר נוספו סניפים/התפצלויות רבות לחסידות סטרטין עצמה, כך שבמקביל היו עוד הרבה אדמו"רים מסטרטין,<br /><br /></span><span style="font-family:arial;"><strong><span style="font-size:180%;">אדמו"רי סטרטין<br /></span></strong>• מייסד החסידות והאדמו"ר הראשון היה רבי יהודה צבי ברנדויין, הנהיג בין השנים: ה'תקפ"ו - ה'תר"ד, נולד בה'תק"פ בזוואליב, לאביו שמואל זיינויל בן רבי מרדכי פעשיס אב"ד נראיוב. נפטר י"א באייר ה'תר"ד, ונקבר בחלקת אדמו"רי סטרטין, בגליציה.<br />• האדמו"ר השני הוא בנו רבי אברהם ברנדויין מסטרטין, הנהיג בין השנים: ה'תר"ד - ה'תרכ"ה, נולד ה'תקס"ה, ונפטר בג' בטבת ה'תרכ"ה, ונקבר בחלקת אדמו"רי סטרטין, בגליציה.<br />• האדמו"ר השלישי הוא (חתנו) רבי אורי לנגנר מרוהאטין, הנהיג בין השנים: ה'תרכ"ה - ה'תרמ"ט, נולד ה'תק"פ, בראהטין, לאביו רבי יצחק לנגנר מראהטין, נשא את שרה בת רבי אברהם ברנדויין (האדמו"ר הקודם) ונפטר בי"ח באייר ה'תרמ"ט, ונקבר בחלקת אדמו"רי סטרטין, בגליציה.<br />• האדמו"ר הרביעי הוא בנו רבי יהודה צבי לנגנר מסטרטין, הנהיג בין השנים: ה'תרמ"ט - ה'תרס"ז, נולד ט' באלול ה'תר"ה, ונפטר בי"ד באייר ה'תרס"ז, ונקבר בחלקת אדמו"רי סטרטין, בגליציה.<br />• האדמו"ר החמישי הוא בנו רבי יצחק אייזיק לנגנר מסטרטין, הנהיג בין השנים: ה'תרס"ז - ה'תש"ז, נולד י"א בשבט ה'תרל"ו, עלה לארה"ב בי"ז באלול ה'תר"פ ונפטר בכ"ב בתמוז ה'תש"ז, ונקבר בבית הקברות ליד העיר לייקווד בארה"ב.<br />• האדמו"ר השישי הוא בנו רבי (חיים) משולם פייביש לנגנר מסטרטין, הנהיג בין השנים: ה'תש"ז - ה'תשי"ג, נולד ה'תרנ"ז, ונפטר בי"ט בחשון ה'תשי"ג, ונקבר בבית הקברות בניו יורק ארה"ב,<br /><br /></span><span style="font-family:arial;"><strong><span style="font-size:180%;">מנהגי סטרטין<br /></span></strong>בימים שישי וראשון נהגו לא לומר תחנון.<br />לא אמרו קדיש יתום אחרי עלינו לשבח.<br />בשמיני עצרת לפני ההקפות היו אומרים האדמו"ר והחסידים את שיר השירים, חזן וקהל, פסוק פסוק.<br />בראש חודש אלול היו אומרים לדוד ה' אורי בפתיחת הארון.<br />את הקדיש דרבנן לפני התפילה היה אומר החזן ולא היתום כנהוג. </span></div><div dir="rtl" align="justify"><span style="font-family:arial;"><br /><span style="font-size:180%;"><strong>חסידות סטרטין כיום</strong></span><br />לאחר שנחרבה לגמרי קהילת סטרטין באירופה, נשארו לפליטה קהילות בארה"ב ובארץ ישראל.<br />בברוקלין שבניו יורק קיים "קלויז" בית כנסת ובית מדרש של חסידות סטרטין, ובהנהגתה עומד האדמו"ר רבי אהרון יעקב ברנדויין נכדו של רבי אהרון לנדא-ברנדויין מפלשטיין חתנו של האדמו"ר השני רבי אברהם.<br />ובארץ ישראל עלו במהלך המאה ה-19 לצפת אישים רבים משושלת החסידות, שכיהנו כאדמו"רים בירושלים, בני ברק ובעיקר בצפת. למשפחה חלקת קבר משפחתית ב"מערת הבמ"ח בבית הקברות העתיק בצפת.<br /><br /><strong><span style="font-size:180%;">ספרי החסידות</span></strong><br />• דגל מחנה יהודה, ובו שלושה ספרים - סדר הדורות, תולדות רבי יהודה צבי הראשון, וספר סגולות ורפואות.<br />• קן ציפור על תהלים, על פי דרך הקבלה, ובסופו מודפס תולדות אדמור"י החסידות. </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7395179209840007464-3013231966338682643?l=yossifinkel.blogspot.com' alt='' /></div>יוסף מאיר פינקלhttp://www.blogger.com/profile/15624381921254500075noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7395179209840007464.post-71018571217643748092009-12-05T13:24:00.000-08:002009-12-06T09:59:08.530-08:00<img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411866712551905906" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 205px; CURSOR: hand; HEIGHT: 320px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/SxrQGg1q2nI/AAAAAAAAABY/IWUrEPOxsks/s320/%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99+%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F.jpg" border="0" /> <span style="font-family:arial;"><strong><span style="font-size:180%;">מרדכי דוד לוין<br /></span></strong>רבי מרדכי דוד לוין (ה'תרל"ט, ברעזא שבליטא – ז' בשבט ה'תשכ"ז, ירושלים) היה ראש ישיבת עץ חיים בירושלים, ומחבר ספרים תורניים.</span><span style="font-family:arial;"><br /><br /><div align="justify"><span style="font-size:180%;"><strong>ביוגרפיה<br /></strong></span>מרדכי דוד לוין נולד בברעזא שבליטא ב-1879, לרב ברוך שהיה בנו של הרב משה לוין מבערזא, ואמו לאה. הוא שימש כראש ישיבת עץ חיים בירושלים, וחיבר את סדרת הספרים "דרכי דוד".<br />בצעירותו גדל אצל סביו. למד בתלמוד תורה המקומי בעיירת הולדתו, ובהיותו בן 14 עבר ללמוד בישיבת לאמזא, שם הוא התקרב לרב מלכיאל צבי טננבוים מחבר הספר "דברי מלכיאל", ולאחר כשנתיים עבר ללמוד בסלבודקא, בישיבת "כנסת בית יצחק", ושם למד כחמש שנים, לאחר מכן למד תקופה קצרה בבריסק ועבר לוולוז'ין שם למד אצל הרב רפאל שפירא (לימים דודו), לאחר תקופת לימודו בוולוז'ין עבר הרב מרדכי דוד ללמוד במאלטש אצל הרב זלמן סנדר, שם הוא למד שלש שנים, עד שנת ה'תרס"ג כאשר נסגרה הישיבה. בסיון ה'תרס"ג פתח הרב שמעון שקופ ישיבה במאלטש, וכשחיפש בחורים עילויים לפתוח איתם את הישיבה הוא פנה אל הרב מרדכי דוד במכתב, והוא נעתר, וכך נוצרה בינהם ידידות עמוקה, שבאה לידי ביטוי בחילופי מכתבים תכופים בין השניים. בתקופת לימודו אצל הרב שקופ עלה אביו לירושלים, הרב מרדכי דוד נותר לבדו כשהוא מקדיש את זמנו ללימוד שיטת ההיגיון של הרב שקופ.<br />בסוף שנת ה'תרס"ו החליט הרב מרדכי דוד לעלות לארץ ישראל, ובשנת תרס"ז כבר החל לומד בישיבת תורת חיים בירושלים, כשהוא נודע אז בכינוי "העילוי מברעזא".<br />בג' בחשון ה'תרס"ח הוא נישא לבתו של הרב משולם זלמן שפירא בנו של ראב"ד ירושלים הרב חיים יעקב שפירא.<br />לאחר נישואיו המשיך ללמוד בישיבת תורת חיים, שם למד בחברותא עם הרב יצחק מאלצאן מחבר ספר "שביתת השבת" שבו נכתבו הרבה מהערותיו של הרב לוין.</div><div align="justify"><br /><span style="font-size:180%;"><strong>בראשות הישיבה<br /></strong></span>בשנת ה'תרע"ד עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה הרב לוין נקרא לעמוד בראשות ישיבה קטנה שהוסיף הרב ד"ר משה אוירבך לתלמוד תורה שבניהולו, בפתח תקוה, וכך ארבע שנים כיהן בראשות הישיבה. בתקופה זו קיבל סמיכה מהרבנים הרב חיים ברלין והרב אריה לייב רשקס.<br />בשנת ה'תרע"ח הוא חזר לירושלים, ואז קיבל לידיו שורה ארוכה של הצעות משרה, וידידיו מספרים שהיה קשה לו להחליט איזו משרה לקחת, ולבסוף הפתיע את כולם כשהחליט שהוא נענה לישיבה אשר מציעה את השכר הנמוך ביותר - ישיבת עץ חיים, ובישיבה זו לימד כיובל שנים, עד יום פטירתו.<br /><br /><strong><span style="font-size:180%;">דרך לימודו <a href="http://1.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/SxvwhYz6THI/AAAAAAAAADY/-Q77tZaAR40/s1600-h/%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99+%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5412183833602313330" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 190px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/SxvwhYz6THI/AAAAAAAAADY/-Q77tZaAR40/s400/%D7%9E%D7%A8%D7%93%D7%9B%D7%99+%D7%93%D7%95%D7%93+%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%9F.JPG" border="0" /></a><a href="http://3.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/SxrRF7sboPI/AAAAAAAAABg/juhxcntLWsw/s1600-h/IMG_0125.JPG"></a><br /></span></strong>דרך לימודו הייתה להעמיק בסוגיה הנלמדת ולהבין את הסוגיה, ורק לאחר מכן ליישב קושיות שנשארו קשות, הוא טען שבלימוד שטחי ללא ירידה לעומק העניינים לא ניתן להגיע להבנת הסוגיה, ואכן סברותיו בלימוד היו ישרות ובדרך ההגיון, ואכן התבטא עליו הרב מבריסק "סברה שאמר ר' מרדכי דוד אינה ניתנת להיבטל על נקלה",<br /><br /><strong><span style="font-size:180%;">פטירתו</span></strong><br />הרב מרדכי דוד נפטר ב-18 בינואר 1967. הלווייתו יצאה מהיכל ישיבת עץ חיים בהשתתפות אלפי איש להר המנוחות, שם נטמן בחלקת הרבנים.<br /><br /><strong><span style="font-size:180%;">ספריו</span></strong><br />ר' מרדכי דוד הותיר אחריו כתבי יד רבים. הספרים שהוצאו עד כה לאור הם: דרכי דוד - ג' כרכים<br />• כרך א' - מועד, יבמות<br />• כרך ב' - בבא קמא, בבא מציעא, בבא בתרא, שבועות<br />• כרך ג' - כתובות, נדרים, גיטין, קידושין </span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7395179209840007464-7101857121764374809?l=yossifinkel.blogspot.com' alt='' /></div>יוסף מאיר פינקלhttp://www.blogger.com/profile/15624381921254500075noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7395179209840007464.post-45624524528317873442009-12-05T13:11:00.000-08:002009-12-05T15:59:04.488-08:00<div align="justify"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/SxrNJLWy0LI/AAAAAAAAABA/zx3hu4Mvsqg/s1600-h/%D7%A0%D7%AA%D7%9F+%D7%A6%D7%91%D7%99+%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411863459789983922" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 210px; CURSOR: hand; HEIGHT: 320px" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/SxrNJLWy0LI/AAAAAAAAABA/zx3hu4Mvsqg/s320/%D7%A0%D7%AA%D7%9F+%D7%A6%D7%91%D7%99+%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C.jpg" border="0" /></a> <span style="font-family:arial;"><strong>רבי נתן צבי פינקל</strong>, "הסבא מסלובודקה" (או ביידיש: האלטער), (1849 - 1927) מייסד ישיבת "כנסת ישראל" סלובודקה, מראשי תנועת המוסר במזרח אירופה, אחד החשובים שבהוגי הדעות שלה, אבי אסכולת סלובודקה בתנועת המוסר, ומגדולי ראשי הישיבות בליטא ובארץ ישראל בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.<br /><br /><strong><span style="font-size:180%;">ביוגרפיה<br /></span></strong>נתן צבי פינקל נולד בעיר ראסיין בליטא בשנת תר"ט. בגיל צעיר מאוד התייתם מהוריו וגדל בבית דודו בוילנה. בגיל 15 נישא לנכדתו של רבי אליעזר גוטמן, רב העיר קלם.<br />בשנים הראשונות לאחר נישואיו ישב הרב פינקל על שולחן חותנו, והתפרסם כמופלג בתורה וכהוגה מקורי. מפעם לפעם היה יוצא לסובב בעירות הסביבה ולדרוש בפני הקהל. בנדודיו הגיע לעיר מולדתו ראסיין, ורב העיר, רבי אלכסנדר משה לפידות, שהיה מקורב לתנועת המוסר, התרשם מאוד מהרב הצעיר. רבי אלכסנדר מסר לו מכתב אישי לרבי שמחה זיסל זיו, "הסבא מקלם", בו ביקש מרבי שמחה לשים את עינו על הצעיר. נתן צבי, שלא ידע מתוכן המכתב, מסרו לרבי שמחה זיסל, שהחל בעקבותיו לקרבו ולהדריכו בדרכה של תנועת המוסר.<br />בקלם התפרסם כושר ההשפעה שלו על הסובבים, ורבים הצטרפו עקב השפעתו לשורות תנועת המוסר.<br />לאחר סגירת "בית התלמוד" בקלם בשנת 1876, עבר הרב פינקל תחילה לעיירה גרובין ביחד עם רבו רבי שמחה זיסל, יחדיו ניהלו שם "בית מוסר". אך עד מהרה התגלו ביניהם חילוקי דעות, והוא עזב את גרובין.<br />לאחר שעזב את גרובין, עבר לעיירה סלבודקה שבפרברי העיר קובנה, בה הקים, בין השנים 1876-1877, את ישיבת "כנסת ישראל", תחילה בתור כולל. התמיכה הכספית להקמת הישיבה ניתנה מקרן עובדיה לחמן מברלין, שנועדה להחזקת ישיבות.<br />בין השנים 1877-1882 נטל הרב פינקל חלק בהקמת וביסוס מספר ישיבות בקובנה, בסלבודקה, ובעיירה טלז.<br />בשנת 1882 החל בהקמת הישיבה הגדולה בעיירה סלבודקה. בישיבה זו השקיע הרב פינקל את כל כשרונותיו, בה התעצבה דמותו החינוכית וההגותית, ובה כיהן כארבעים וחמש שנה.<br />בישיבת סלובודקה כיהנו כר"מים וכמשפיעים מוסריים מיטב תלמידי-החכמים שבליטא. בתקופות הראשונות כיהנו בה רבי יצחק בלאזר, רבי אברהם אהרון בורשטיין מטבריג, ורבי יצחק יעקב רבינוביץ מפוניבז'.<br />לאחר שעזב רבי יצחק מפוניבז' את סלבודקה, מינה הרב פינקל את הרב משה מרדכי אפשטיין ואת הרב איסר זלמן מלצר לכהן בראשות הישיבה, כאשר הרב פינקל הוא הדמות המוסרית והחינוכית בישיבה, בתור "משגיח", ומורה דרך רוחני.<br />בשנת 1897 הקים הרב פינקל ישיבה נוספת בעיר סלוצק, אליה שלח חלק מתלמידי סלבודקה, ובראשה העמיד את רבי איסר זלמן מלצר, בעוד רבי משה מרדכי אפשטיין נשאר לצידו בסלבודקה.<br />בשנת 1897 פרץ משבר קשה בישיבת סלבודקה בין תומכי שיטת המוסר למתנגדים לה. הסכסוך שיבש את סדרי הלימודים בישיבה, והגיע בפני בתי-דין שנמנו על המתנגדים לשיטת המוסר. במהלך השתלשלות המחלוקת הכריז רבי נתן צבי על פרישה מישיבת סלבודקה הגדולה, והקים בעיירה ישיבה חדשה, אליה עברו חלק קטן מהבחורים, וכן רבי משה מרדכי אפשטיין, ראש הישיבה. הישיבה הוותיקה נקראה "כנסת בית יצחק", והיא התקיימה עד השואה, ואילו הישיבה החדשה בראשות הרב פינקל נקראה "כנסת ישראל סלבודקה". למרות המחלוקת הקשה ונישולו מהישיבה שהקים, לא נטר רבי נתן צבי לאיש מהמעורבים במחלוקת, ובמשך השנים גברה השפעתו בישיבה הוותיקה ושיטת המוסר חדרה אליה, אם כי בצורה שונה ולא מוצהרת.<br />ישיבת "כנסת ישראל סלבודקה" סבלה בשנותיה הראשונות ממחסור כספי ורק לאחר כמה שנים התייצבה, ומספר התלמידים שלה הלך וגדל בהתמדה.<br />בשנים 1903-1905 התחולל בישיבה שנית משבר קשה נגד לימוד המוסר, ומלחמה של ממש ניטשה בין כותלי הישיבה. המאורעות החריפו עם פרוץ המרידות נגד שלטון הצאר שהסתיימו במהפכת 1905 הכושלת. תלמידים לשעבר של הרב פינקל, ממתנגדי שיטת המוסר, שנסחפו לשורות המהפכנים, ניצלו את המהומות לצורך המאבק בישיבה על שיטת המוסר. בתוך הישיבה התחוללו לעתים קרובות מהומות, והמהפכנים אף איימו על רבי נתן צבי ברצח אם לא יעזוב את הישיבה. מסופר כי ה"סבא" הישיר את מבטו אל ראש המהפכנים בעצב ואמר לו: "ראה מה שיצא ממך...". ידי המהפכנים רפו מתוכחתו והם עזבו את הישיבה. <span style="font-size:180%;"><strong><a href="http://4.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/SxrPUY_KMUI/AAAAAAAAABQ/XIiVsC0P56Y/s1600-h/%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7+%D7%A9%D7%9C+Natan_tzvi_finkel.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411865851450765634" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 320px; CURSOR: hand; HEIGHT: 222px" alt="" src="http://4.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/SxrPUY_KMUI/AAAAAAAAABQ/XIiVsC0P56Y/s320/%E2%80%8F%E2%80%8F%D7%A2%D7%95%D7%AA%D7%A7+%D7%A9%D7%9C+Natan_tzvi_finkel.jpg" border="0" /></a><br /></strong></span>לאחר דיכוי המרד שינה את גישתו לתלמידים. בעוד קודם לכן היה קפדן מאד, דגל במשמעת חמורה, והיה זורק מרה בתלמידים על מנת לעוררם לשיפור, החל לנהוג ברכות עם תלמידיו, לעודדם לפתח עצמאות, ולהדגיש רעיונות מוסריים מעודדים יותר. גישתו השנייה התפרסמה יותר ובה נוקטות הישיבות בשיטת סלבודקה.<br />בשנת 1908 מינה הרב פינקל כמשגיח נוסף בישיבה את חתנו רבי יצחק אייזיק שר.<br />עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914, פוזרה ישיבת סלובודקה. רבי נתן צבי שהה באותה עת בגרמניה, ונעצר מיד כנתין רוסי. הוא ישב במעצר כמחצית השנה עד אשר שוחרר. הוא הצטרף למחותנו רבי משה מרדכי אפשטיין שנמלט למינסק, שם הקימו שוב את הישיבה בעצם ימי המלחמה. כאשר התקרבה המלחמה למינסק עברו לקרמנצ'וג. בתקופה זו עברה הישיבה תלאות ורדיפות קשות, אך שרדה את ימי המלחמה והמהפכה שאחריה, ובשנת 1920 חזרה לעיירה סלבודקה.<br />בשנים שלאחר המלחמה פרחה ישיבת סלבודקה והגיעה לשיא פריחתה. מוסדות נוספים ברוח הישיבה ובהדרכתו של הסבא מסלבודקה הוקמו בעיירה.<br />בשנת 1924 עמדה ישיבת סלבודקה בפני סכנת סגירה: החוק הליטאי קבע כי כל ישיבה שלא תלמד לימודי חול כלליים לא תוכר על ידי השלטונות, ותלמידיה יגויסו לצבא. בעוד ישיבות אחרות קיבלו את החוק החדש, סירב לכך הרב פינקל בתוקף, ולאחר שחלק מתלמידי הישיבה קיבלו צווי גיוס גמלה בלבו ההחלטה להעביר את הישיבה לארץ ישראל.<br />במהלך 1924-1925 עלו כל תלמידי סלבודקה ורבני הישיבה לארץ, ובראשם הרב פינקל. הישיבה השתקעה בעיר חברון, בה שכנה עד לפרעות תרפ"ט.<br />למרות זקנותו המופלגת וחולשתו, השקיע ה"סבא" בישיבה בחברון את כל מרצו ודמו. זמן קצר לאחר העלייה נפטר בפתאומיות בנו רבי משה. בסוף 1926 עבר להתגורר בתל אביב, בשל האקלים הקר בחברון שהזיק לבריאותו. בריאותו הדרדרה, ונפטר בכ"ט בשבט תרפ"ז (1927) בירושלים.<br />שם לאחר הלוויה המונית הוא נטמן בהר הזייתים בחלקת הנביאים - לימים חלקת ישיבת חברון.<br /><br /><strong><span style="font-size:180%;">שיטתו המוסרית והחינוכית</span></strong> <a href="http://1.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/SxrONiYCfmI/AAAAAAAAABI/eiowGePVVYQ/s1600-h/%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%94.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411864634200325730" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 187px; CURSOR: hand; HEIGHT: 320px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/SxrONiYCfmI/AAAAAAAAABI/eiowGePVVYQ/s320/%D7%9E%D7%A6%D7%91%D7%94.jpg" border="0" /></a><br />שיטתה של סלובודקה יונקת ברוחה מבית מדרשה של קלם. אך בעוד קלם התייחדה בחינוך הקפדני ובמשמעת החמורה שלה, בסלובודקה גרסו אווירה נינוחה יותר של משמעת והדגישו את הטיפוח המתמיד של ההכרה השכלית והנפשית. בימיה של סלובודקה פעלה תנועת המוסר בליטא בשני ראשים מקבילים: שיטת סלובודקה ושיטת נובהרדוק. בנובהרדוק פעלו בשיטות קיצוניות לדיכוי המידות הרעות ולטיפוחן של המידות הטובות, אך בסלובודקה שללו גישה זו בתוקף, ודגלו בטיפוח המידות האנושיות באמצעות העמקת ההכרה האנושית.<br />רבי נתן צבי פינקל חלק על קלם גם בהדרגתיות של החינוך. בעוד בקלם גרסו חינוך הדרגתי ממושך, הוא טען שמראשית חינוכו של התלמיד יש להציב בפניו את השאיפות העליונות והמקסימליות ביותר, ורק כאשר רואה התלמיד לפניו את פסגת השאיפות יש בו את המוטיבציה להגיע אליהן.<br />ה"סבא" גרס כי במקום להציב בפני החניך את שפלותו כלפי הבורא, יש להדגיש את חשיבותו של האדם שנבחר לשרת ולעשות את רצון הבורא. שיטה זו זכתה לפרסום רב ונקראה בשם "גדלות האדם". בסלובודקה גרסו כי האדם הוא היצור הנעלה ביותר בתבל שנבחר לעשות את רצון בוראו, ולכן עליו להתנהג כאדם השוהה לפני המלך. בסלובודקה הקפידו מאוד על לבוש מודרני ומוקפד, ותלמידי הישיבה התפרסמו בכך שנהגו להופיע כשהם מגולחים ולבושים בחליפות בהירות, כובעי קש, ומקלות הליכה, בדומה ללבוש הסטודנטים בתקופה ההיא.</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7395179209840007464-4562452452831787344?l=yossifinkel.blogspot.com' alt='' /></div>יוסף מאיר פינקלhttp://www.blogger.com/profile/15624381921254500075noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7395179209840007464.post-51454249063350058072009-12-05T13:09:00.000-08:002009-12-06T10:06:20.121-08:00<div><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411875991114201170" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 268px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/SxrYimLTuFI/AAAAAAAAACI/iK28JMsHzpo/s400/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C.jpg" border="0" /><span style="font-family:arial;">הג"ר (חזקיהו) אליעזר יהודה פינקל זצ"ל נולד באלול תרל"ז (1878) בעיירת קלם שבליטא,<br />להוריו הגה"צ ר' נתן צבי ב"ר משה פינקל זצ"ל "הסבא מסלבודקא" ולאמו מרת גיטל בת ר' מאיר בשיס<br />נכדת ר' אליעזר גוטמן שהוא צאצא של דוד המלך דרך רש"י (עיין ספר הזכרונות של א.א.פרידמן תל אביב תרפ"ו פרקים א' ב') ובשנת תרמ"ב עברו הוא וכל משפחתו לעיירת סלבודקא ואז הקים "הסבא" את הישיבה בסלבודקא בשם "כנסת ישראל" וכבר בגיל תשע הוא שלט היטב בסידרי נשים ונזיקין שלמדם מאביו זצ"ל.<br />וכבר בשחר נעוריו הוא זכה לסיים את הש"ס פעם אחת מיני רבות בחייו, ולאחמ"כ הוא גלה למקום תורה לישיבת "טעלז" והיה תלמידם של ר' אליעזר גורדון ור' שמעון שקופ, ולאחר כמה שנים של עמל התורה בטעלז הוא נסע בשנת תרנ"ד (גיל שבע עשרה) ללמוד בבריסק אצל הגאון האדיר ר' חיים סולובייצ'יק, ובתקופת שהותו בבריסק הוא התידד עם "העילוי ממייצ'ט" ומקץ שנתיים ימים באדר תרנ"ו הוא חזר לסלבודקא יחד עם ידידו העילוי ממייצ'ט כשבסלבודקא אחזו בעיצומה של הלוייתו של הגאון הגדול ר' יצחק אלחנן ספקטור זצוקללה"ה. וכך הוא שהה שנה נוספת אצל אביו בסלבודקא. וכשמפרקי זמן קצרים אלו הוא ירש את דרכו בתורת המוסר.<br />ומשם הוא המשיך בגלותו בשנת תרנ"ז לעיירת סלוצק ששם באותו זמן הרידב"ז ישב על כיסא הרבנות, ללמוד בישיבת סלוצק שהקימה הרידב"ז ובראשה עמד מרן ר' איסר זלמן מלצר זצ"ל, הסבא ר' נתן צבי שלח את ארבע עשרה בחירי ישיבת סלבודקא ובינהם בנו ר' אליעזר יהודה זצ"ל, ואח"כ הוא נדד לישיבת הלוסק ללמוד בחברותא עם מרן ר' ברוך בער ליבוביץ רה"י, ולאחר זמן הוא נסע לראדין ללמוד בכולל קדשים ולהסתופף בצילו של מרן "החפץ חיים" זיע"א, שבכולל זה גדלו כל גדולי ישראל: ר' אלחנן ווסרמן ור' ירוחם ליבוביץ ור' אליהו דושינצר. ומראדין הוא המשיך לגרודנא ומשם לגולת הכותרת ישיבת "מיר" בראשות מרן הג"ר אליהו ברוך קמאי זצוק"ל. ובתיכף הגעתו הגרא"ב קמאי עלה על תכונותיו המופלאות ובחרו כחתן לביתו מרת מלכה ע"ה.<br />וב-ט"ו בשבט תרס"ג הוא נישא עב"ג מרת מלכה ביתה של הרבנית הצדיקה מרת רבקה יענטא ב"ר חיים זאב זצ"ל , ולאחר נישואיו הוא למד במיר והיה חברותא של ר' יחיאל יעקב וינברג בעל "השרידי אש",<br />ובנר ראשון של חנוכה כ"ה כסלו תרס"ז ארבע שנים אחרי החתונה הוא מסר את שיעורו הראשון. ובמלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד גלתה הישיבה עם כל רבניה ותלמידיה לעיירות סטויבץ ופולטבה שברוסיה ,<br />ובשנת תש"ד לאחר שלושים שנות גלות שלו וכל הישיבה שהוא בראשה עלו הוא וכל תלמידי הישיבה ורבניה לארץ ישראל לאחר השתדלותו הרבה בהשגת הסטרפיקטים הרבים, וכאן בעיה"ק ירושלים הוא הקים את בנינה המרכזי של הישיבה וכך הוא עמד בראשה עשרים ואחד שנה עד שנפטר ואז זה עבר לבנו ר' בנימין ביינוש פינקל זצ"ל.ובערוב ימיו לפני שנפטר הוא היה מאד חולה והוסיפו לו את השם "חזקיהו" (חזקיהו אליעזר יהודה פינקל). <a href="http://2.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/Sxvxg7C9voI/AAAAAAAAADg/dnNUFYLKf_Y/s1600-h/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5412184925124017794" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 175px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px" alt="" src="http://2.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/Sxvxg7C9voI/AAAAAAAAADg/dnNUFYLKf_Y/s400/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%A2%D7%96%D7%A8+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C.JPG" border="0" /></a><a href="http://3.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/SxrWcli0kaI/AAAAAAAAACA/ISGYEJ176LM/s1600-h/100_6541.JPG"></a><br />ר' אליעזר יהודה נפטר ב- י"ט תמוז תשכ"ה.<br /><strong>ילדיו:</strong> בנו הבכור ר' חיים זאב פינקל שנשא למרת לאה ע"ה וחתנו ר' חיים לייב הלוי שמולאביץ שנשא את ביתו מרת חנה מרים ע"ה וכיהן כראש ישיבה יחד עם גיסו ר' בנימין ביינוש פינקל. ובנו השלישי ר' משה פינקל שנשא למרת נחמה איידל בת ר' מרדכי דוד לוין ע"ה שסייע לו להקים את הישיבה בארץ ישראל. .ובנו ר' אברהם מאיר פינקל הי"ד שנרצח בשואה בגטו וורשא עם אשתו צירל ב"ר צבי דוב גליקסון וילדיו יוסף ושרה-רשא הי"ד, וכאות צער וכאב התנזר אביו ממאכלות בשר כל ימיו (25 שנה). ובנו האחרון ר' בנימין ביינוש פינקל שנשא למרת אסתר ב"ר שמואל גריינמן (אחות ר' חיים) וכיהן כראש ישיבה עשרות שנים (ואחריו כיהן חתנו הגרנ"צ פינקל שליט"א).</span><br /><div><br /><br /><div align="justify"><span style="font-family:arial;"><strong>אחיו ואחיותיו:</strong> הוא הבכור. ואחיו ר' אברהם שמואל פינקל שנשא לביתו של ר' יהודה החנוכי "הגאב"ד מטשכנובצי" מרת גולדא ע"ה. ואחיו ר' משה פינקל שנשא לביתו של הג"ר משה מרדכי אפשטיין מרת שרה זלאטה ע"ה, ונפטר בדמי ימיו בשנת ה-מ"ז לחייו. וגיסו ר' יצחק אייזיק שר שנשא למרת גוטל ע"ה. וגיסו ר' שלמה יהודה לייב פלצ'ינסקי שנשא לאחותו מרת שרה ליבא ע"ה. ואחיו ראובן שירד מהדרך ואין מידע אודותיו.</span></div></div></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7395179209840007464-5145424906335005807?l=yossifinkel.blogspot.com' alt='' /></div>יוסף מאיר פינקלhttp://www.blogger.com/profile/15624381921254500075noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7395179209840007464.post-57269367330529814272009-12-05T12:56:00.000-08:002009-12-06T10:20:31.119-08:00<div align="justify"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411879107900789538" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 262px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/SxrbYBHI0yI/AAAAAAAAACQ/n9BdNN5LDMM/s400/%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C.jpg" border="0" /><span style="font-family:arial;"><strong>הגאון רבי משה פינקל זצוק"ל</strong>: נולד בכ"א מנ"א תר"ע בעיירה מיר שבפולין פלך ליטא, להוריו הגה"ח ר' אליעזר יהודה ב"ר נתן צבי פינקל זצ"ל ר"י מיר, ולאימו מרת מלכה בת ר' אליהו ברוך קמאי זצ"ל, ועוד זכה להתגדל על זקני סבו זקנו הגדול בדורו, רבי אליהו ברוך קמאי זצ"ל, רבה של מיר.<br />כמנהג אביו, גלה גם הוא למקום תורה, והלך ללמוד במקומות התורה הגדולים בימים ההם. שחר לימודו היה בישיבת סלבודקה, שם יצק מים על ידי סבו מרן הגאון רבי נתן צבי פינקל זצ"ל, הסבה מסלבודקה.<br />לאחר מכן נכנס לתלמוד תורה דקלם המפורסם. תקופת לימודו שם הטביעה את חותמה על אישיותו המיוחדת, ושם למד בחברותא אם מרן הגרי"ד פוברסקי זצ"ל. כמו כן למד בברנוביץ אצל מרן הגאון רבי אלחנן וסרמן זצוק"ל הי"ד ואצל הגאון רבי שלמה היימן זצ"ל.<br />לאחר תקופות אלו, חזר להסתופף בעיר מולדתו, בישיבת מיר שבפולין. זכה להימנות על קבוצת התלמידים המובחרים שנסעו מישיבת מיר ללמוד אצל מרן הגרי"ז זצ"ל בבריסק. מרן זצ"ל הפליג בשבחו מאוד ונתן בו את אימונו להימנות על מסדרי ספרו של אביו, חידושי רבינו חיים הלוי על הרמב"ם, בצוותא חדא עם הגרי"ד סולוביצ'יק זצ"ל.<br />טרם פרוץ מלחמת העולם השניה, חזר לישיבת מיר. וותיקי תלמידי הישיבה זוכרים כיצד התפלל בהתלהבות כחזן בתפילת ערבית במוצאי שמחת תורה, התפילה האחרונה בעיירה מיר. משם גלה בחלק מנדודי ישיבת מיר, ובשנת תש"א נמלט מעמק הבכא ונסע לארץ ישראל בעקבות אביו אביו זצ"ל, יצויין שהוא ברח באוניה עם הרב יחיאל מיכל פיינשטיין זצ"ל.<br />סמוך לבואו לירושלים, ייסד אביו הגאון רבי אליעזר יהודה זצ"ל את הישיבה בירושלים, והיה הגר"מ זצ"ל הרוח החיה בייסוד הישיבה, יד ימינו של אביו בכל הפעולות, מקטן ועד גדול. בפרק זמן זה לקחו הג"ר מרדכי דוד לוין זצ"ל, ראש ישיבת עץ חיים ובעמח"ס דרכי דוד, כחתן לביתו מרת נחמה איידל. חותנו חיבבו והעריכו כל הימים.<br />עם התרחבות ישיבת מיר בירושלים, נטל על עצמו את העול הכבד של החזקת הישיבה, והיה לאחיעזר ולאחיסמך לאביו מרן הגאון זצ"ל בכל דבר ועניין. בשנים אלו העתיקה הישיבה את משכנה ממקום למקום, עד שהחליט הגרא"י זצ"ל להקים לישיבה משכן של קבע בשכו' בית ישראל. גם כאן היה הגר"מ זצ"ל העושה והמעשה להקמת מקום תורה גדול זה, ובשנים אלו כמעט ולא נתן שינה לעיניו, וטרח במסירות נפש עצומה במשך תקופה ארוכה.<br />מסכת נפלאה היו נסיעותיו הארוכות לחו"ל לאחזקת הישיבה. לעיתים היה נוסע לשנה שלמה למען הישיבה, לא שקט ולא נח עד שהשלים את המשימה הקדושה של אחזקת מאות האברכים וכיסוי חובות הישיבה.<br />הנהגותיו הפליאו את כל רואיו, במשך כל שנות חייו, תכונות נפשו המופלאות, ומעל הכל מידת צניעותו וענוותנותו המופלגת, מעולם לא שח על משעיו ופועליו, תמיד היה מהלך בצידי דרכים, והיה משים עצמו כשיריים וכמי שאינו, ולא<a href="http://1.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/Sxv0fllV5UI/AAAAAAAAADw/Blg3nOhH4_E/s1600-h/%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5412188200717641026" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 193px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/Sxv0fllV5UI/AAAAAAAAADw/Blg3nOhH4_E/s400/%D7%9E%D7%A9%D7%94+%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C.JPG" border="0" /></a> החזיק טיבותא לנפשיה כלל.<br />הרבה מפעליו נשארו עלומים, ואינם ידועים כלל, כי הקפיד להסתיר את דרכיו, האיר פנים לקטן כגדול, מתענין בכל דרכיו של הזולת, ומתנהג עם כולם בפשטות – כשווה בין שווים, היה זוכר ומתענין בשלומו של כל אחד מבני הישיבה, גם לאחר עשרות שנים.<br />לאחר תקופה של ייסורים קשים, נפטר לבית עולמו, ביום כ"ח אב תשס"ד, שהיה מילוי שנותיו מיום המילה, וידועים <a href="http://3.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/Sxrl_FXOW4I/AAAAAAAAACg/LWwJH_VUETM/s1600-h/IMG_0118.JPG"></a>דברי החת"ס שמילוי שנותיהם של צדיקים הוא על יום המילה, בהלוויתו שיצאה מישיבת מיר בירושלים, השתתף קהל המונים, בראשות גדולי ישראל שליט"א, ראשי ישיבות, רבנים, תלמידי הישיבה לדורותיה, והמוני מלווים, להר המנוחות שם נטמן בחלקת אבותיו, וצמוד לקברו של חותנו (וריעתו) הגאון ר' מרדכי דוד לוין זצ"ל.<br />ספדוהו: ר' נתן צבי פינקל, ר' אריה פינקל, ר' יצחק אזרחי, ר' ברוך דב פוברסקי, בנו הבכור ר' אליהו ברוך פינקל.<br />ובמלאות השבעה הספידוהו בהיכל הישיבה בנו הגאון ר' יצחק אייזיק פינקל ואחיינו הג"ר אריה פינקל שליט"א.<br />ובמלאות השלושים נשא שיחת חיזוק בהיכל הישיבה הגאון ר' אהרן יהודה לייב שטיינמן שליט"א לעילוי נשמתו.<br />ובמלאות י"ב חודש לפטירתו ספדוהו בהיכל הישיבה הג"ר אריה פינקל, ובנו הבכור הגאון ר' אליהו ברוך פינקל.</span></div><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7395179209840007464-5726936733052981427?l=yossifinkel.blogspot.com' alt='' /></div>יוסף מאיר פינקלhttp://www.blogger.com/profile/15624381921254500075noreply@blogger.com0tag:blogger.com,1999:blog-7395179209840007464.post-74440825203479114152009-12-03T09:59:00.000-08:002010-04-15T15:05:28.930-07:00<div align="justify"><a href="http://1.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/SxrpVUZPZaI/AAAAAAAAAC4/1nP7Bp3Oick/s1600-h/%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9C.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5411894454700172706" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 299px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px" alt="" src="http://1.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/SxrpVUZPZaI/AAAAAAAAAC4/1nP7Bp3Oick/s400/%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9C.jpg" border="0" /></a><span style="font-family:arial;"><strong>הגאון רבי אליהו ברוך פינקל זצ"ל</strong> נולד בירושלים בחודש טבת תש"ח, לאביו הגאון רבי משה פינקל זצ"ל, בנו של מרן הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל זצ"ל, ראש ישיבת מיר, ולאמו ע"ה, בתו של הגאון רבי מרדכי דוד לוין זצ"ל, ראש ישיבת "עץ חיים" ובעל ה"דרכי דוד".<br />בבית גדול זה גדל והתחנך רבי אליהו ברוך פינקל זצ"ל, וכבר משחר ימי נעוריו ניכרו בו כשרונותיו המיוחדים והברוכים, והתמדתו העצומה בלימוד התורה הייתה היא לשם דבר, עליה עמל כל ימי חייו עד כלות נשימתו ממש. אביו, הגאון רבי משה זצ"ל, שימש כבעל-תפילה בבית מדרשו של מרן הגרי"ז מבריסק זצוק"ל, ובילדותו זכה להתפלל סמוך למרן זצוק"ל. בגיל 10 בלבד, לאחר שסיים את חוק לימודיו בתלמוד תורה "יבנה" בירושלים, נכנס ללמוד בישיבה לצעירים "תפארת צבי", שם עלה ונתעלה בעולמה של תורה, והתבלט עד מהרה כאחד המיוחדים והמצויינים שבבני הישיבה, וכבר בהיותו בן 11 שנים נהג היה לכתוב שיעורים ששמע ממרן הגאון רבי חיים שמואלביץ זצ"ל. כבר בילדותו היה מוסר 'חבורה' בלימוד במשך שלש שעות מדי שבוע בפני סבו הגדול מרן הגרא"י פינקל זצ"ל. ובהיותו כבן 12 שנים, החל למסור שיעור שבועי קבוע מדי שבת, בביתו של סבו הגאון רבי מרדכי דוד לוין זצ"ל, ראש ישיבת "עץ חיים".<br />זמן קצר לאחר שנכנס לעול המצוות החליט אביו להכניסו ללמוד בישיבה הגדולה דמיר בירושלים. סבו, מרן הגרא"י פינקל זצ"ל, ביקש מתלמיד הישיבה דאז, הגאון הגדול רבי חיים קמיל זצ"ל, שילמד עם נכדו בחברותא, והשניים שקדו על תלמודם זמן רב. בגיל 16, בעת שדיבר בלימוד עם הגאון הגדול רבי נחום פרצוביץ זצ"ל, מראשי ישיבת מיר, בתוך כדי הריתחא הציע רבי אליהו ברוך לפניו סברא בלימוד, ועל-כך הגיב הגר"נ זצ"ל: "נהיית למדן", ומאז היה דבוק במורו ורבו רבי נחום פרצוביץ זצ"ל עמו אף למד בחברותא יותר מעשור שנים. ולימים נודע אף כאחד מגדולי תלמידיו, ומעתיקי שמועתו הצרופה בשיא תפארתה.<br />בהמשך שם את פעמיו לעבר הישיבה בפוניבז', מרן הרב מפוניבז' זצוק"ל אמר כי יש לקבלו לישיבה ללא מבחן, משום שהוא נכדו של מרן הגרא"י פינקל זצ"ל. בישיבת פוניבז' עד מהרה התדבק ברבו מרן הגאון רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל, ובמשך שנה בה למד בישיבה עלה והתעלה במעלות התורה. זמן קצר לאחר שנכנס לישיבה פנה אליו הגאון הגדול רבי שלמה ברמן זצ"ל, מרבני הישיבה דאז, ושאלו האם יש לו חברותא. רבי אליהו ברוך זצ"ל שאלו: "האם יש לי חברותא עד היום או מהיום", ומני אז למדו במשך חודשים ארוכים מדי ערב בביתו של הגר"ש ברמן זצ"ל. מרן בעל ה"קהילות יעקב" זצוק"ל היה מגיע באותם ימים לביתו של הגר"ש לדון בענייני ציבור שונים, והגר"ש והגרא"ב פינקל זצ"ל היו משוחחים עמו ארוכות בלימוד, תוך שהם צוללים במעמקי ים התלמוד, למצא נתיבי אורה בה.<br />בהגיע לפרקו נישא עם רעייתו תלבחט"א הרבנית תחי' בת הרה"ח ר' שלמה גלמן שליט"א מארה"ב, ויחד בנו את ביתם על אדני התורה והיראה, וכך גידלו וחינכו את כל צאצאיהם באווירה דקדושה ועמל התורה. במשך חמש שנים לאחר נישואיו למד בחברותא במשך כל שעות היום עם מורו ורבו הגר"נ פרצוביץ זצ"ל, ובימי בין הזמנים היה לומד במשך שעות ארוכות עם ידידו הגר"ח קמיל זצ"ל. לפני כשלושים שנה, לאחר שהגר"נ פרצוביץ זצ"ל חלה ונבצר ממנו למסור שיעורים בישיבה, החל למסור שיעורים לבני ישיבת מיר, תמידין כסדרן, ובמשך עשרות שנות הרבצת תורה העמיד תורה לאלפים, ורבים הם תלמידיו ושומעי לקחו, הן בארץ ישראל והן בחוץ לארץ.<br />מדי תקופה בתקופה היה נוסע לארה"ב, אך בהוראת מרן ראש הישיבה הגרא"מ שך זצוק"ל נמנע מלטוס לגולה בימי הזמן, וכך היה שוהה מעבר לים בבין הזמנים של חודש ניסן. בשבועות אלו היה מוסר עשרות רבות של שיעורים בהיכלי הישיבות ובתי המדרשות הנודעים, בהשתפות המוני תלמידיו ומכיריו, ורבים מבני התורה בארה"ב.<br />מדי שנה בשבת-קודש פרשת חיי-שרה, היה מוסר בחדרו בישיבת מיר, במשך 4 שעות רצופות, שיחה מיוחדת עם הדרכה, עצות והנהגות מגדולי דורות העבר לבני הישיבה בענייני השידוכין, ותלמידיו היו תדיר מעידים כי עצותיו הועילו להם בעניינים אלו.<br />שיעוריו שנאמרו בעמקות והיקף נדירים, היוו שם דבר בעולם התורה כולו, מלבד עומק הפשט לדקדק בדבריהם של רבותינו הראשונים, הישרות המפעימה שנתגלתה בין בתריו - השמחה הייחודית שבה נאמרו הדברים היוו אוירה יחודית שלא היה בדומה לה, ותלמידיו שתו בצמא את דבריו ועלו במסילה העולה בנתיבות בתורה.<br />רבי אליהו ברוך היה קשור בעבותות של חיבה עם תלמידיו שאהבוהו כאב ממש, וכמים הפנים אל הפנים, אף רבי אליהו ברוך חש חיבה יתירה לכל תלמיד באשר הוא, כאילו היה הוא בנו יחידו, ושנים רבות אף לאחר שסיימו התלמידים ללמוד תורה מפיו, שמרו הם על קשר מיוחד זה בכל קצוות תבל, וממנו למדו עצה ותושיה בענינים רבים ושונים.<br />בחיי חיותו הספיק להוציא לאור שני ספרים: "אפריון שלמה", עם פסקי מרן הגרש"ז אויערבאך זצוק"ל על חופה וקידושין, ו"פותח שער" על הלכות תשובה. כן הותיר אחריו מחברות רבות עם חידושי תורה בכל מרחבי הש"ס, מלאים נופת צופים בכל מקצועות התלמוד, עליהם עמל ביזע רב כל השנים.<br />עוד מימי עלומיו היה רבי אליהו ברוך קשור ודבוק ברבותיו גדולי ומאורי הדור בקשר עז בל ינתק, כך בצעירותו זכה להסתופף בצילם של מרנן הגרי"ז והגר"י אברמסקי, ולאחר מכן עם ראשי הישיבה הגרא"י פינקל, הגר"ח שמואלביץ, ומו"ר הגר"נ פרצוביץ, והיה אף קשור עם מרן הגרא"מ שך זצ"ל שרכש לו חיבה יתירה כל אימת שהיה שם פעמיו להיוועץ עמו, והיו צוללים במעמקי התלמוד כולו. וכמו כן היה דבוק במרן הגרש"ז אויערבאך זצ"ל שממנו השכיל וקיבל כל ענין בהלךכה הצרופה, ולהבלחט"א היה מקורב למרן הגרי"ש אלישיב שליט"א שלזה זזה ידו מתחת ידו בכל עצה ושאלה שניקרו בדרכו לקבל אורחותיו ועצותיו.<br />ביום שני האריך את זמן הלימוד עם החברותא עד לשעה 9 בערב, ולאחר מכן נכנס להיכל הישיבה לשוחח בלימוד עם תלמידיו עד לשעה 11 בלילה. לאחר שהתפלל תפילת ערבית חזר לשוחח בלימוד עם התלמידים, שאחדים מהם אמרו לו כי נראה שאינו חש בטוב, אולם אמר כי הוא חש בעייפות. לאחר מכן נכנס לביתו שבבניין הישיבה כדי להמשיך לכתוב מחידושי תורתו, ולעלות על יצועו בהמשך הלילה, אולם לפתע חש שלא בטוב. בני משפחתו הזעיקו את מד"א לביתו, ובינתיים איבד את הכרתו. בכל אותו הזמן שניסו להצילו מאות מבני ישיבות מיר בירושלים ולייקווד בארה"ב, זעקו ואמרו פרקי תהלים לרפואתו, אולם כעבור זמן פשטה הבשורה המרה כאש בשדה קוצים על כי נלקח לישיבה של מעלה, כשהמוני תלמידיו, בכל אתר ואתר, ממררים בבכי למשמע הבשורה הקשה.<br />סמוך לשעה 11 לפני הצהרים הוכנסה מיטתו להיכל ישיבת מיר, הפרוכת הוסרה מארון הקודש, ובהיכל הישיבה וברחובות הסמוכים המתינו אלפים רבים, ובראשם גדולי התורה והמוני בני תורה. לאחר אמירת פרקי תהלים פסוק בפסוק, החל ראש הישיבה הגאון הגדול רבי נתן צבי פינקל שליט"א בדברי מספד קצרים. בבכי קורע לב קרא עליו את הפסוק "מה אהבתי תורתך כל היום היא שיחתי", שזה היה כל ימיו וחייו של רבי אליהו ברוך זצ"ל, והוא איננו עמנו... כשהוא ממרר בבכי ניסה ראש ישיבת מיר הגאון הגדול רנ"צ פינקל שליט"א להמשיך בהספדו, אך ציין כי איננו יכול להספיד יותר.<br />הגאון רבי אריה פינקל שליט"א, ראש ישיבת מיר-ברכפלד אמר בהספדו - "אשרי האיש" זה האיש רבי אליהו ברוך זצ"ל שנסתלק לישיבה של מעלה, למקום לימודם של רבי חיים פרצוביץ זצ"ל, אביו רבי משה זצ"ל, סבו רבי אליעזר יהודה זצ"ל, רבי נחום פרצוביץ זצ"ל, רבי שמואל רוזובסקי זצ"ל וכל רבותיו שלמדו איתו בעולם הזה, שאהבוהו אהבת נפש. רבו הגר"ש רוזובסקי זצ"ל אמר שהוא אינו "רבי אליהו ברוך קמאי", אלא "רבי אליהו ברוך בתראי". אשרי האיש, רבי אליהו ברוך זצ"ל, שלא הלך בעצת רשעים, לא נתן שיפריעו לו כלל, ובמושב ליצים לא ישב, כי אם בתורת ד' חפצו, זה היה חפצו והמציאות שלו: אחת שאלתי כל ימי חיי, וישב כל ימיו ודיבר בלימוד. מי שלא ראה עמל התורה כמו העמל של רבי אליהו ברוך זצ"ל, לא ראה עמל כל ימיו.<br />הגאון הגדול רבי שמואל אויערבאך שליט"א קרא עליו בבכי: תורה תורה חגרי שק, אוי נא לנו כי חטאנו, בא השמש בצהרים, שמש המאירה, דברים מאירים ומשמחים. רבי אליהו ברוך זצ"ל היה שמח בלימוד התורה כנתינתה מסיני וכצאת השמש בגבורתו, והרי ידוע שאין גבורה אלא מלחמתה של תורה, בבהירות. כלל ישראל איבד גדול בתורה, תלמיד-חכם ששם שמים התאהב על ידו, אוהב שלום ובורח מהמחלוקת כמו מאש.<br />הגאון רבי ברוך דב פוברסקי שליט"א, מראש ישיבת פוניבז', ביכה תמרורים בקוראו עליו את הפסוק "ותצא אש מלפני ד'... ותאכל את העולה". הישיבה היא קודש הקדשים ומשם יצאה אש ועל זה כל בית ישראל יבכו את השריפה. כל יום יוצאת בת-קול מהר חורב ואומרת: אוי להם לבריות מעלבונה של תורה. מדוע נאמר "כי מציון תצא תורה" והבת-קול יוצאת מהר חורב, אלא כשזוכים לתורת אמת כנתינתה מסיני יוצאת בת קול מהר חורב. משה רבינו מסר נפשו לתורה 40 יום ולילה ואכל מהתורה, ורבי אליהו ברוך מסר נפשו וחייו למען התלמידים, היה <a href="http://3.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/SxvvQg17tCI/AAAAAAAAADQ/Re3uLeeTc0Y/s1600-h/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A+%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C.JPG"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5412182444188873762" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 163px; CURSOR: hand; HEIGHT: 400px" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/SxvvQg17tCI/AAAAAAAAADQ/Re3uLeeTc0Y/s400/%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%9A+%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A7%D7%9C.JPG" border="0" /></a>ממעתיקי השמועה, שעובר כעת מישיבה של מטה לישיבה של מעלה, וימשיך שם לעסוק בתורה תחת כסא הכבוד.<br />ר' שמואל יעקב בורנשטיין זעק מנהמת ליבו: צר לי עליך אחי נעמת לי מאד, לא משה ידי מתוך ידו, כחבר נעורים שמוכתר בכל מידה נכונה, שלימות ממש, הוא ציין כי בפטירתו במעציבה חש הוא כאילו נאכל חצי בשרו שלו. רבי אליהו ברוך זצ"ל היה הרוח החיים בישיבת מיר רבות בשנים, ועוד בימי עלומיו היה ראש החבורה והמדברים בכל מקום.<br />אחרון המספידים היה בנו בכורו הרה"ג רבי אליעזר יהודה לייב שליט"א, מחשובי האברכים בישיבת מיר, שקרא על אביו את הפסוק: "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו", והביא את פרשת נדב ואביהו שעל אהרן נאמר "וידום אהרן". משה רבינו הספיד את נדב ואביהו ואמר לאהרן: "עכשיו שרואה אני שגדולים הם ממני וממך", ולא סיפר בשבחם וגדלותם, ועל אהרן נאמר "וידום אהרן". אי-אפשר לתאר את העריבות בלימוד, את המסירות נפש כפשוטו ללימוד תורה, את העמל יומם ולילה בתורה, וביקש מחילה מאביו בשם המשפחה כולה, ושיהיה למליץ יושר לרבנית תחי', משפחתו, בני הישיבה וראשיה.<br />משם יצאה מסע הלוויה ברחובות ירושלים עד להר המנוחות, שם נטמן בחלקת הרבנים.<br />הותיר אחריו את הרבנית תחי', אחיו רבי יצחק אייזיק שליט"א ובניו האברכים החשובים: רבי אליעזר יהודה לייב שליט"א, רבי מנחם משולם שליט"א, ר' נתן צבי שליט"א, והבה"ח מרדכי דוד הי"ו, יוסף מאיר הי"ו, נחום הי"ו, יחזקאל הי"ו, חתניו רבי יוסף פראנק שליט"א, ר"מ בישיבת "מעוז חייל", רבי מרדכי בורנשטיין שליט"א ורבי יעקב פאקטר שליט"א, ונכדים ההולכים בדרכו, דרך התורה והיראה, עמלי תורה ומרביצי תורה.<br />ת.נ.צ.ב.ה.</span></div><p align="center"><span style="font-family:Arial;"><a href="http://3.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/S8eLStXrS2I/AAAAAAAAAJM/XacJAKJDAE4/s1600/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94+%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%94+%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%AA.jpg"><img id="BLOGGER_PHOTO_ID_5460486226742823778" style="FLOAT: left; MARGIN: 0px 10px 10px 0px; WIDTH: 454px; CURSOR: hand; HEIGHT: 332px" alt="" src="http://3.bp.blogspot.com/_V_k01K-SW9Y/S8eLStXrS2I/AAAAAAAAAJM/XacJAKJDAE4/s400/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94+%D7%A8%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%94+%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%94+%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%AA.jpg" border="0" /></a></span></p><div class="blogger-post-footer"><img width='1' height='1' src='https://blogger.googleusercontent.com/tracker/7395179209840007464-7444082520347911415?l=yossifinkel.blogspot.com' alt='' /></div>יוסף מאיר פינקלhttp://www.blogger.com/profile/15624381921254500075noreply@blogger.com1